בתי השקעות - השליטים החדשים על דעת הקהל

בעשרים השנה האחרונות, בתי השקעות הפכו מגורמים המשחקים במגרש הכלכלי המקומי בלבד, לגורמים שמשפיעים על הכלכלה והפוליטיקה הבינלאומית.
מכאן דרכם להשפיע  על דעת הקהל , היתה מאוד קצרה



אחת הטענות המוכרות ביותר בלימודי כלכלה היא, שאומנם מדובר במספרים וניתוחים, אך בסופו של דבר הכל פסיכולוגי.

מאחר ומאחורי כל המספרים והנתונים עומדים אנשים, אנשים עם מעלות ומגרעות, אגו, פחדים, הרי שכל החלטה שיתקבלו, רציונלית ככל שיחשבו שהיא, בסופו של דבר, היא תושפע מאלמנטים פסיכולוגים.

איך זה מתקשר אל בתי השקעות? ובכן, בעשרים השנה האחרונות , אנו רואים כיצד בתי השקעות שונים הופכים להיות גורמים משפיעים על השוק הגלובלי בכלל והישראלי בפרט.

לא מדובר רק בזכות התשואות שהן הציגו לעולם, או בזכות העובדה שהפכו עניים לעשירים, ובטח לא בזכות העובדה שיש להם כוח פוליטי. הם משפיעים על הכלכלה ועל השוק, בזכות העובדה שהם מגלגלים סכומי עתק, וכל אחד מעוניין לשמוע מה יש להם לומר.


ההשפעה של יועצי השקעות על הציבור

את הדוגמא שלנו, אפשר להתחיל בקטן. כל סוכן בית השקעות, יכול לשנות בזכות עצה אחת או סדרת עצות, את חייהם של רבים.

הדוגמא הקלאסית היא חברת ליהמן ברדרס האמריקאית, אשר פשטה את הרגל ב-2008.

בית ההשקעות אשר משך אמריקאים רבים לקחת הלוואות בלי שהיתה להם יכולת להחזיר אותן. כאשר הגיע שעת הפירעון התברר (בין היתר) שאין לחברה אפשרות להחזיק את עצמה.

כך בהמלצות של יחידים (במקרה זה הרבה יחידים) הושפע עתידם של רבבות אמריקאים, אשר לוו כספים מבית ההשקעות, השקיעו בו ובחובותיו, שלא נדבר על האמריקאים אשר כלל לא היו מעורבים בבית השקעות זה, אך הושפעו מאפקטים סביבתיים של נפילתו (משבר כלכלי חמור, העלאת מסים, קריסת בנקים וחברות, אבטלה ועוד).

המקרה אגב של להימן ברדרס נחשב ל"פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה האמריקאית" (600 מיליארד דולר), והפשיטה תוארה כמקרה קלאסי בו משתלבים יהירות , חמדנות וחוסר רגולציה ממשלתית.

את השפתעם אפשר גם למצוא בתוכניות טלוויזיה חדשותיות וכלכליות, אשר מקבלות חסות של בתי השקעות ו"זוכים" לארח יועצי השקעות אשר ממליצים לרכוש מניות שונות. עכשיו, בתור קהל שרוצה להרוויח, לא תקנו אותן?
 

השפעה של בתי השקעות על הציבור

השפעתם של בתי השקעות אינה מסתיימת כאן. כל מדור כלכלה וכל עיתון כלכלי (וכיום כידוע יש רבים כאלו), מכנס אחת לכמה זמן מנהלי בתי השקעות או סוכנים בכירים כדי לחוות את דעתם על המצב ועל מנת לחזות את העתיד.

כאן אנחנו מתחברים לפסקה הראשונה של המאמר. נגיד אתם קוראים של כלכליסט, דה מרקר או עיתון כלכלי אחר, ובאחד הימים אתם קוראים ראיון עם סוכן בית השקעות ממולח או מנהל בית השקעות מוכר, אשר מסבירים באמצעות ניתוח מעמיק ויפה, כיצד מלחמה באיראן יכולה להשפיע לרעה על כלכלת ישראל ולגרום לה נזק בלתי הפיך,
האם זה לא יגרום לכם לשאול שנית, האם מלחמה כזו משתלמת?

אם מנהל פסגות, בית השקעות שנכסיו עולים על 120 מיליארד שקל (בית השקעות המוביל בישראל), יושב בראיון בדה מרקר ומסביר בשפה כלכלית יפה, למה רפורמה כזו או אחרת, עלולה לפגוע בשוק, למשל תגרום לאבטלה רבה בשוק, האם לא תעשו אחד ועוד אחד ותבינו שהרפורמה הזו בסופו של דבר תשפיע גם עליכם ולכן תתנגדו לה?

עכשיו, אם אתם הקוראים המושפעים, שכל יכולת ההשפעה שלכם, לרוב, באה לידי ביטוי בזכות הקול שלכם בקלפי, תחשבו מה קורה שהשפעה זו פוגשת באנשים שבאמת צריכים לקבל החלטות. למשל, מה קורה עם רה"מ שומע מבתי השקעות, שמועמד כזה לתפקיד יפגע בשוק לעומת מועמד אחר שעלול להטיב איתו.

במילים אחרות, השפעתם של בתי השקעות חורגת מזמן את עולם המספרים וכלכלה נומינאלית  ועברה על העולם הריאלי, עולם בו הכלכלה משתלבת עם פוליטיקה, מדיניות חוץ, חברה ועוד.

---